חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק ב"ל 23818-03-13

: | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה בנצרת
23818-03-13
25.4.2014
בפני :
ורד שפר כב' הנשיאה

- נגד -
:
צבי הובן
עו"ד דן גנון
:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד עדי עינב-גולן
החלטה

1.         התובע סובל מליקוי בגבו (להלן: " הליקוי").

התובע פנה לנתבע וטען כי ביום 22.09.11, בעת שעסק בעבודתו כמחסנאי בקונדטוריה, נפל על רגליו מגובה של כשני מטרים עקב דריכה לא נכונה על סולם, והרגיש כאבים בגב (להלן: " האירוע").

הנתבע דחה את תביעת התובע, וזאת על בסיס הנימוק לפיו מצבו הרפואי של התובע נובע מתחלואה טבעית שאינו קשור לארוע, ובכתב ההגנה שהוגש בתיק הוכחשה גם עצם התרחשותו של האירוע הנטען.

            מכאן התביעה שבפנינו.

2.         שמענו את עדותו של התובע, ואת עדותם של שני עדים מטעמו, גב' לירון כץ, אשר שימשה כמנהלת אירועים בקונדיטוריה בה עבד התובע, ומר שחר שמאי, אשר עזר לתובע ועבד בקרבתו, לפי הנטען, ביום התרחשות האירוע.

נפתח ונאמר כי הן עדותו של התובע והן עדותם של שני העדים מטעמו אשר להתרחשותו של האירוע הייתה עקבית, והתרשמנו כי דבריהם נמסרו בכנות.

מפי העדה גב' כץ שמענו רק זאת שהיא זכרה שהתובע נפל במהלך חודש 09/2011 שהתאפיין בעומס עבודה, וכי לא ראתה את האופן שבו התרחש האירוע אלא שרק ראתה את התובע כשהוא מבוהל ואנשים התקהלו סביבו. התרשמנו שהעדה מסרה דבריה בכנות וגרסתה עלתה בקנה אחד עם זו של התובע וגם נתמכה בעדותו של העד מר שמאי.

התרשמותנו הייתה דומה גם ביחס לעדותו של מר שמאי, שדבריו תמכו בגרסאות התובע וגב' כץ ותאמו באופן מלא את הפרטים שמסר התובע. עד זה העיד כי עבד ליד התובע בעת התרחשות האירוע והיה עד לאופן התרחשות הנפילה כאשר התובע עלה על סולם וישב על גג המקפיא כדי להביא את הכלים שהיו על המקפיא אשר שימש גם כן כמדף לאחסון כלים. מר שמאי העיד כי ראה איך שהתובע " פספס את הסולם ונחת על הרגלים", ולאחר מכן באו אנשים כדי לעזור לו.

נוסיף, כי ב"כ הנתבע אכן הפנתה למספר נתונים שיש בהם כדי לפגום בגרסת התובע, בראשם העובדה שהאירוע מושא התביעה התרחש, על פי הנטען, ביום 22.09.11 בעוד שהפניה הראשונה לקבלת טיפול רפואי הייתה כחודשיים לאחר מכן והגרסה בדבר הנפילה מהסולם עלתה רק במסמך הרפואי בבית חולים רמב"ם ביום 04.03.12.

ערים אנו גם להלכה בדבר חשיבותה של האנמנזה, והמשקל המיוחס לרישומים הרפואיים   בהם נרשמת גרסתו של הנפגע בסמוך לאחר פגיעתו, וזאת על בסיס ההנחה שימסור את       מירב המידע הרלבנטי לצורך קבלת הטיפול הרפואי הנדרש.

ברם - על פי אותה ההלכה, הרישומים הרפואיים אינם חזות הכל, ויכול בית הדין להעדיף,   על פני העולה לכאורה מהרישומים האמורים או ממה שאין בהם - את הגרסה שמובאת       בפניו, ככל שהיא מהימנה בעיניו.

בענייננו - קיבלנו כמהימנה את טענת התובע לפיה כל עוד כאביו היו נסבלים המשיך לעבוד ולא מצא לנכון לפנות לטיפול רפואי, אולם כאשר כאביו גברו עד  שממש לא עלה בידיו לתפקד - החליט לפנות לקבלת כדורים שיעזרו לו לחזור לעבוד (עמ' 2 ש' 1-23 לפרוטוקול).

הסברו זה של התובע היה אמין בעיננו, ושוכנענו, על בסיס התרשמותנו מעדותו כמו גם העדה גב' כץ, שהתובע לא נהג להתלונן על כאבים, והיה עובד מסור לעבודתו ומפרנס יחיד אשר השתדל כל שניתן לא להיעדר ממנה (עמ' 2 ש' 15-16, עמ' 3 ש' 1-5 ועמ' 6 ש' 27 לפרוטוקול).

נוסיף, שגם עצם התמיהות שעלו מתוכן הרישומים הרפואיים אליהם הפנתה ב"כ הנתבע, לא היה בהן כדי לפגוע בהתרשמותנו כי האירוע אכן התרחש ולא חייבה, לתחושתנו, מסקנה כי בכל דבריו של התובע לא היה שמץ של אמת. אומנם חלק מהנתונים שנכללו ברישומים הרפואיים אינם תומכים בעיתוי המדויק הנטען ביחס להתרחשותו של האירוע, אלא שלא ניתן לומר שמדובר באנמנזה הסותרת את דבריו של התובע בכל הנוגע לעצם התרחשותו של האירוע. כך למשל נרשם ברישום הרפואי מבית חולים כרמל מיום 17.12.11 (נ/4): " לפני חודשיים וחצי נפל מגובה" (חישוב המועדים לפי רישום זה אינו רחוק מיום 22.09.11 - המועד הנטען שבו התרחש האירוע). ברישום הרפואי מבית חולים רמב"ם מיום 28.01.12 (נ/5), נרשם: " פריצת דיסק...כתוצאה מנפילה לפני חודשיים", וברישום הרפואי מאותו בית חולים מיום 04.03.12 (נ/6), נרשם " בן 32 נפל מסולם בספטמבר לאחר חודש הופיעו כאבי גב...".

לאור האמור לעיל אנו מקבלים את טענת התובע בדבר התרחשותו של האירוע, ומעדיפים את העולה מעדותו על פני העולה לכאורה מהמסמכים הרפואיים, הרישומים הנכללים בהם ואלה שנעדרים מהם.

3.         סיכומו של דבר, על בסיס העדויות שהובאו בפנינו, אנו קובעים את התשתית העובדתית הבאה -

א.        התובע יליד 1979.

ב.         במועד הרלוונטי לתביעה, התובע עבד בקונדיטוריית אייל ו. בע"מ, ושימש כמחסנאי.

ג.         ביום 22.09.11, במקום עבודתו בקונדיטוריה, התובע עלה על סולם לצורך הורדת כלי אוכל שהיו מונחים על גג מקפיא, בגובה של כשני מטר. התובע התיישב על גג המקפיא, לקח מספר כלים ומסר אותם למר שחר שעמד ליד הסולם. לאחר שסיים את מסירת הכלים, התובע הושיט את רגלו לסולם ש"ברח" לו, דבר שגרם לו ליפול לרצפה עם משקלו על הרגליים, ומיד הרגיש זרמים בכל הגוף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>